על עצמי - עדי פרינץ

שמי עדי פרינץ, נולדתי ב-19.11.2000 , כ"א בחשון תשס"א, בבית החולים "אסף הרופא". אני מבוגרת בשתי דקות מאחותי התאומה שחר.

אמי בחרה לי בשם עדי שמשמעותו תכשיט. הייתי התכשיט החדש בחיים של הורי.
שם משפחתי פרינץ ובאנגלית - Prince - משמעות השם: חבר זכר של משפחת מלוכה, אדם שהוא שליט של נסיכות, אציל במעמד או בדרגה שונות. אדם דגול בכל כיתה או קבוצה.
הורי מספרים שכבר בבטן גיליתי עקשנות והראיתי נוכחות. הייתי בצד שמאל בבטן של אמי. שחר אחותי הקטנה (מאוד) הייתה בצד ימין. הרופאים אמרו לאמי שלא השארתי לה מקום. לא הפסקתי לבעוט. הורי מספרים שבאחת הסקירות ראו אותי ואת אחותי " עושות תנועות של אופניים".

נולדתי פגית, בשבוע הראשון של החודש השמיני. הרופאים נאלצו לנתח את אמי,
מכיוון שאחותי נכנסה למצוקה.
נולדתי במשקל 1,845 ק"ג. הייתי באינקובטור במשך שלושה וחצי שבועות. מכיוון שנולדתי טרם הזמן, הריאות שלי עדיין לא היו בשלות ונאלצתי לקבל עזרה של חמצן.
אבי מספר שלמרות שהייתי מאוד קטנה, היו לי לחיים ורדרדות- שהדודות עד היום מאוד אוהבות. מהרגע שיצאתי לאוויר העולם, התחלתי להשלים את החסר. אכלתי וישנתי כמו שצריך ועליתי מהר במשקל. שחר אחותי הצטרפה אלי לבית לאחר כחודשיים. עד גיל 5 כמעט ולא נפרדנו. קראו לנו "הפרינציות" - "הנסיכות". הורי מספרים שדי השתלטתי על העניינים. אני הייתי הבכורה (שתי דקות לפני שחר), ולכן גם תמיד הראשונה.

מהרגע שהגעתי הביתה לא הפסקתי לחייך, לא רק להורים ולמשפחה המורחבת אלא לכולם. יום אחד הגיע טכנאי של הכבלים ואני בלול, מחייכת ומושיטה לו ידיים.
הייתי תינוקת חייכנית, מלאת חיים, יודעת מה היא רוצה ומתקדמת ברצינות אל המטרה.

היה לי קשר מיוחד מאוד עם שאנטי הכלבה האהובה שלנו. היא כמעט ולא נפרדה ממני. עליה טיפסתי וליקוקים בשפע ממנה קיבלתי.

כבר מגיל צעיר עמדתי על דעתי, גם כששיבשתי מילים. עד כיתה א' לא יכולתי לבטא את האותיות ק, כ, ו-ג.- לכן אמרתי "תן" במקום"כן", ובשיר "עוגה עוגה..."- זה נשמע כך: "עודה עודה עודה במעדל נחודה...לשבת לטום ". "חושך" הפך ל"שוחך" ועוד. כשילדים אחרים העירו לי, אמרתי להם מבלי לחשוש ומבלי להתנצל: " ככה נולדתי ואין מה לעשות". בזכות עבודה קשה, רצינות והתמדה הצלחתי להתגבר על הבעיה ולדבר בצורה נכונה.

עד גיל 5 גרנו בפתח תקוה, ולאחר עברנו לגור בראש העין. למדתי עד סוף כיתה ד' בביה"ס ענבלים, שלצערי נסגר. בכיתות ה'- ו' למדתי בביה"ס נווה דליה. היום אני לומדת בכיתה ז' בחטיבת הביניים גוונים.
הגובה שלי 1.54 , שערי מתולתל בצבע חום כהה, עיניי בצבע חום (לפעמים גם ירוק).
אני אוהבת לרקוד. במהלך השנים הייתי בחוגי ריקוד. למדתי לנגן במנדולינה בקונסבטוריום, ובחוג גיטרה.
הדבר שאני הכי אוהבת זה לשמוע מוזיקה. לאן שאני הולכת, המוזיקה מלווה אותי. אני מעריצה את "justin bieber" ואת "one direction".
אני מאוד אוהבת כלבים. הייתה לי כלבה במשך 13 שנה- מהרגע שפקחתי את עיניי היא הייתה שם. לצערי הרב, יומיים לפני יום הולדתי ה-13 נאלצתי להיפרד ממנה.
אני אוהבת לצאת לנופש עם המשפחה שלי בארץ ובחו"ל.

את הבת מצווה חגגתי במסיבה לכל השכבה, ארוחה חגיגית למשפחה וטיול משפחתי לתאילנד. אהבתי מאוד את המפגש עם התרבות החדשה, המאכלים חדשים, חופים מדהימים, ולראות מקרוב בעלי חיים. התנסיתי בחוויות חדשות. למדתי על עצמי שאני די אמיצה ואוהבת מאוד ספורט אתגרי כמו טיפוס, אומגת יערות, צלילה ועוד.
השאיפה הבאה שלי היא לעשות קורס צלילה. אני מקווה שכבר השנה אני אגשים את המטרה.

אומרים עלי: שאני חברותית, תורמת ועוזרת לאחרים, עקשנית, יודעת לסלוח, אוהבת לפרגן ולהעניק לחבריי. הורי אומרים שאני מאוד אחראית ואפשר תמיד לסמוך עלי. אני " המזכירה" בבית- אמי תמיד מבקשת: "עדי תזכירי לי...".
יש לי חוש כיוון טוב (בדיוק כמו לאבי), אנחנו "מצלמים" את הדרכים וכך זוכרים כיצד להגיע לכל מקום.

אני דומה לשני הורי: לאמי- במראה,בעקשנות, ובדבקות במשימה,
לאבי- שנינו אוהבים לעזור ולתרום לאנשים, מסתדרים בכל מקום ועם כל אחד, אנחנו אוהבים להקשיב ולאמר את דעתנו, מתרחקים ממאבקים ואלימות.

מאז ומתמיד היו לי בעיות עם השער, מתולתלת כמו הורי. כשהייתי קטנה, במשך כמה שנים הלכתי עם בנדנות , סיכות ועוד.
כיום למדתי "לחיות בכבוד" עם השיער אומנם  אני לא הולכת בשיער פזור  (למרות שהורי וחברותי מנסים כל הזמן לשכנע אותי) אבל למדתי לקבל את עצמי.

חברותי הטובות הן: הלן לחוביץ, משי בסון, רוני אהרונוב. הלן היא החברה הכי טובה שלי. אנחנו חברות "עוד מהבטן". סבא שלי  חבר של סבא שלה מאז שהיו בני 11, אמי ואמה חברות מאז שהן נולדו.
הדבר שהכי שנוא עלי, זה לקום מוקדם בבוקר. בשבתות ובחופשות אני יכולה להמשיך לישון עד שעות הצהריים.
התחביבים שלי הם: לשמוע מוזיקה, לדבר עם חברות, לצאת לשופינג ולראות סרטים.
המאכלים האהובים עלי הם: שוקולד, גלידה של בן וג'ריס וסלט ירקות חתוך דק. כשאני עצובה השוקולד והגלידה תמיד משמחים אותי.

אני מזל עקרב, ילידת שנת 2000- היא השנה ה-100 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. רבים ייחסו למעבר למילניום החדש חשיבות רבה. חגיגות ענק ומופעי ראווה נערכו בכל רחבי העולם.- ארוע המתרחש אחת לאלף שנים.

זאת אני, עדי פרינץ.